למדנו כבר להכיר את חשיבותו של עבודת הקונסטרוקטור כחלק מתהליך הבניה ושמירה על יציבותו ובטיחותו של הבית או המבנה. לתחום זה, במסגרתו המבנה מקבל את החיזוקים הנכונים ושימת הדגש לבטיחותו ויציבותו – קוראים – תכנון קונסטרוקטיבי. מהו בדיוק התכנון הקונסטרוקטיבי? מי אמון עליו? למה הוא נועד? ואת מה הוא בא למנוע? . מומחי 'סטטיקה הנדסה' עם כל התשובות.
תכנון קונסטרוקטיבי – ההתחלה
התכנון הקונסטרוקטיבי מתחיל בשלב הראשוני ביותר של הבניה. למעשה, התיכנון הקונסטרוקטיבי מתרחש במקביל לתכנון האדריכלי הראשוני של המבנה ומשתלב בו ובהתקדמותו. האדריכל עצמו, מתכנן איך הבית יראה, בעיקר בצד החזותי, בצד הנראות שלו וכיצד הוא יתפקד בפועל ובצורה הפרקטי. מהנדס הקונסטרוקציה, לוקח את התוכניות האדריכליות ובודק האם הם ישימים מבחינה קונסטרוקטיבית.
למשל: האם ניתן לבנות את הסלון בלי עמודי התמך? האם חובה לעבות קיר מסוים או לשים רצועות מסוימות בתקרה וכד', כדי לחזק את המבנה ולשמור על יציבותו. משמע, תכנון קונסטרוקטיבי נועד להבטיח כי התכנון האדריכלי יהיה בטוח לחלוטין, הבית לא יקרוס או יתגלו בו ליקויים וכי יציבותו של הבית תשמר לאורך שנים.
תכנון קונסטרוקטיבי – אילו בעיות יציבות עלולות להיגרם?
אנחנו יכולים לבנות בית מושלם מבחינה ויזואלית. הוא יהיה יפה ונאה ובעל עיצוב מקורי. אך האם הוא בטוח? תכנון קונסטרוקטיבי, בא לוודא את זה. הבטיחות הנדרשת היא לא רק מפני דברים היכולים להתרחש בצורת הבניה, כגון החסרת פריטים, חיסכון בחומרי בניה מחזקים וברזל או שגיאות וכשלים בבניית השלד וביציקות. תכנון קונסטורקטיבי נותן דעתו על עמידות המבנה מול סכנות שאורבות לו במידה ויקרו, במשך עשרות ומאות שנות חייו העתידיות ומה נדרש, כדי שהמבנה יוכל לעמוד בהם.
הנה כמה דוגמאות: רעידות אדמה, למשל. אנו שומעים רבות על כך, שביום בו תתרחש רעידת אדמה, אלפי בתים בישראל- פשוט יקרסו. זוהי טרגדיה אבל אמת לאמיתה. הסיבה: כשנבנו בשעתו, התכנון הקונסטרקטיבי לא לקח בחשבון מקרי קיצון שכאלו. למזלנו, כיום המודעות לכך רבה יותר. חשוב להבין, תכנון קונסטרוקטיבי, יכול להתקיים כמובן, בעת בניית בית חדש. אך הוא יכול להיעשות במקרים רבים, גם על מבנים ישנים. אנו רואים זאת בתוספות בניה, בהוספות ממ"דים, בבינוי תמ"א. 38 ועוד.
אם רעידת אדמה, נראית לנו כסיפור אגדה, שקורה רק במזרח הרחוק, הנה משהו הדורש תכנון קונסטרקטיבי ולצערנו, הוא אולי הכי נפוץ, דווקא בישראל. אנו מדברים על פגיעות טילים. אויבים לא חסר והם מתחמשים יותר ויותר ונעשים מדויקים יותר. יש צורך לבדוק כי הבתים ממוגנים ככל האפשר ולדאוג כי הם לא יקרסו במידה ויפגעו בהם או בסמוך להם טילים. לעיתים, גם נדרש לתכנן הוספת ממ"ד, בסמוך או בתוך מבנה קיים.
גם פגעי מזג האוויר יכולים להיות קריטיים. אומנם איננו מדברים פה על ההוריקנים וסופות הטורנדו המאיימות על החופים המזרחיים בארצות הברית אבל לעיתים גם לסערות חזקות האוופיניות לישראל יש משמעות רבה על יציבות ובטיחות המבנה. לעיתים, פגיעת מזג אוויר רק תחמיר כשל בניה שכבר ישנו ולמשל יכולה לגרום להתרחבות סדקים, נזקי רטיבות עמוקים, הפוגעים בתשתיות במבנה ועוד.
וישנם כמובן נזקים למבנה שאינם מתרחשים בעקבות גורמים חיצוניים אלא אנו עצמנו אחראים להם. אנו מדברים על תוספות בניה שאנו עושים, בין בצורה פיראטית (ממש לא מומלץ) ובין אם חוקיים לחלוטין. סגירת מרפסת, הוספת חדר, הסרת קיר והרחבת המטבח – כל אלו הם דברים נחמדים אבל בלי תכנון קונסטרוקטיבי נכון ובלי חיזוקים נדרשים, הם מתכון לאסון. מבנה יכול לקרוס לחלוטין כתוצאה מתוספת בניה פשוטה, אפילו כמו תליית פרגולה.
אילו מבנים נדרשים לתכנון קונסטרוקטיבי?
במילה אחת: כולם. בתים פרטיים בני קומה אחת, כמו גם גורדי שחקים. מבני דיור כמו גם מרכזים מסחריים ומפעלים. מבני ציבור גדולים כמו בתי חולים, בתי מלון וכד' ועד מבנים קטנים יותר כמו מבני משרדים. מפרויקטים תשתיתיים גדולים כמו גשרים ומנהרות ועד דברים קלים יותר כמו מבני תעשיה טרומיים. כולם, דורשים תכנון קוסטרוקטיבי נבון שיכול לחסוך גם כסף רב וגם חיי אדם.
יש לכם עוד שאלות? מומחי 'סטטיקה הנדסה', בשבילכם בכל נושא. דברו איתנו.
